תחושת החרדה היא העצמה של תחושת פחד, שיכולה להתפתח סביב "קונטקסט" מסויים בו היא מהווה מנגנון אשר נועד לשמור עלינו מקבלת החלטה מסוכנת או או מעשה שעלול לסכן אותנו. , אבל כאשר מדובר בחרדה, מדובר בתגובה מוחמרת ומוקצנת ולא תמיד פרופורציונלית לסיטואציה שסביבה היא התפתחה.
הפחד מעורר את מערכת העצבים, מגביר את קצב הלב וקצב הנשימה ויכול לגרום למגוון תגובות התנהגותיות של "לוחמנות", בריחה או קפיאה במקום ומעין "שיתוק". התגובות האלה מכונות "fight, flight or freeze
רבים מאיתנו עשויים לחוות תחושת חרדה במקרים מסוימים. כאשר התגובה הגופנית מועצמת ומביאה לכדי פגיעה בתפקוד או הימנעות מתפקודים מסוימים מתוך החשש שתחושת החרדה תציף אותנו, אז היא תוגדר כהפרעה (Anxiety Disorder) ,מחסום רגשי לעיתים לא פרופורציונלי ועשויה להגיע עד כדי פגיעה ממשית בתפקודי יום יום.. כגון הימנעות מהליכה לגן, בי"ס, מקום עבודה ועוד.
טיפול רגשי יכול לסייע מאוד בזיהוי הגורם להתקפי החרדה ומזעורו, בצמצום עוצמת ההתקפים, הגדלת נפח הזמן בין ההתקפים ולמידה הדרגתית לשלוט בהתקפים על מנת להצליח לנהל שגרת חיים. . ובכך יכול אדם לחוות את החיים באופן יותר נוכח ותפקודי.
קיימים סוגים שונים של חרדה בהתאם לגורם המעורר את החרדה, לדוגמא: חרדה חברתית אשר מתבטאת כאשר אדם נמצא בחברה, מתחיל חוג או פעילות חדשה עם אנשים / ילדים שלא מכיר ועוד.
ישנן פוביות שונות כגון: קלסטרופוביה – פחד ממקומות סגורים, אשר יכולה ממש למנוע מהסובלים ממנה פעילויות שונות כמו עליה במעלית, טיסה ועוד.
סימפטומים לחרדה:
עבור מי שסובל מחרדה יכולים להופיע סימפטומים:רגשיים\ גופניים\ קוגניטיביים(מחשבתיים) כגון:
הגורמים לחרדה מתחלקים למספר סיבות החל מגורמים תורשתיים דרך חוויות טראומטיות ועד שינויים הורמונליים כתוצאה טבעית של לידה או גיל ההתבגרות וחוסר הוודאות אשר מופיע איתם, חוסר איזון כתוצאה משימוש מופרז בסמים או אלכוהול. אך לרוב מדובר בשילוב מסויים של מספר גורמים.
גורם גנטי: כולנו נולדים עם מבנה גנטי ייחודי, עבור חלקנו מערכת העצבים מלידה רגישה יותר מאשר אצל אחרים. בעלי נטייה זו סובלים מקושי בוויסות סרוטונין (זהו הורמון אשר אחראי על ויסות מצב הרוח) מצב זה הופך אותם לבעלי סיכוי גבוה יותר לסבול מחרדה בשילוב גורמים נוספים.
גורמים אישיותיים: אנשים בעלי מבנה אישיות טוטאלי ונטייה לפרפקציוניזם, בעלי נטייה לשליטה וחוסר אמון באנשים אחרים, עלולים ליצור דפוסי חשיבה לא בריאים אשר מגבירים חרדה.
חוויות חיים ייחודיות: חיים בצילו של הורה הסובל מחרדה, אירועים טראומטיים אשר נשארו צרובים בזיכרון, או חוסר אונים וחוסר יציבות לאורך זמן.
רווח משני: לעיתים החרדה כה מלחיצה את הסביבה שלעיתים יכול אדם לחוות רגשות חיוביים כתוצאה מן החוויה השלילית של התקף חרדה, תשומת לב גבוהה במיוחד, פינוקים וירידה ברף הציפיות מצד ההורים עלולים לגרום לילד לפתח דפוסים שליליים במטרה לא מודעת לחפש את הגמול המשני.
אצל ילדים, החרדות יכולות להופיע כחלק בלתי נפרד מההתפתחות בגילאים מסויימים. ישנם פחדים "נורמטיביים" כגון פחד מחושך, פחד מלהיות לבד ועוד. אך ילדים אשר סובלים מחרדה, עשויים להיפגע משמעותית בכלל התפקודים היומיומיים, ולעיתים, החרדות עלולות להסתמן אפילו כ"הפרעת קשב", היות והראש עסוק כל הזמן במחשבות של ה=גורם המטריד / המפחיד
המפגשים עם המטפל מתרחשים במרפאה או בטיפולי און ליין. אנו עושים כל שביכולתינו בכדי להעניק למטופלים שירות אישי, מקצועי ואדיב. חשובה לנו במיוחד הגישה והמיומנות איתה ממטפל, אנחנו כאן כדי להעניק את השירות והליווי הדרוש ברמה הגבוה ביותר.
שיטת הטיפול תותאם לצרכים ולתכנים שעולים מהמפגשים הראשונים. ישנן שיטות טיפול רבות ומגוונות לטיפול בחרדה כגון CBT, טיפול באומנויות, NLP, דמיון מודרך ועוד.
כמו בכל טיפול שעשוי להיות לעיתים ארוך טווח, על המטופל לשמור על הנחיות המטפל, על הרצף הטיפולי ועל הנכונות להמשיך בתהליך הריפוי. מטופל אשר מתמסר לתהליך הטיפולי ולשיתוף הפעולה עם המטפל נהנה מתוצאות ניכרות עקב כך.
בנוסף, חשוב להירתם לטובת הטיפול גם ברמת המשפחה והמעגל הקרוב כדי לתמוך בתהליך ולהגיע לתוצאות טובות. מעגל קרוב ותומך הוא אחד הגורמים המשמעותיים בתהליכי טיפול רגשי.
במידה והמטפל חושב כי נכון יהיה לשלב טיפול תרופתי לתמיכת התהליך הרגשי, ימליץ המטפל למטופל על פגישת אבחון עם פסיכיאטר. המטפל ישתף את המטופל בדעתו ויקבל הסכמתו של המטופל והפנייתו לתיאום תור לרופא.
לעיתים, גם רופא משפחה יכול לסייע במתן טיפול ראשוני, אך נכון יותר לפנות לרופא מומחה בתחום, כלומר פסיכיאטר, על מנת לשקול האם אכן יש צורך בטיפול התרופתי ולהתאים את הטיפול המיטבי, שכן חלק מהתרופות הינן תחת הרשאה של פסיכיאטר בלבד ולא בסמכותו של רופא המשפחה לרשום אותן.
חשוב לציין, הטיפולים התרופתיים הקיימים כיום לטיפול בתחום בריאות הנפש ככלל, וחרדות בפרט, הם רבים ומגוונים. לעיתים הטיפול ניתן לתקופה קצרה על מנת לתת "בוסט" לתהליך הרגשי, ואינו מחייב טיפול לכל החיים. לעיתים, חרדות מעסיקות את המטופל כל כך עד אשר התסמינים שלהן עשויים להתבטא כמו בהפרעת קשב וריכוז, וגם במקרים אלה טיפול תרופתי יכול לסייע משמעותית.
בנוסף, ישנם מקרים, עפ"י שיקול דעת רפואי, שינתן טיפול תרופתי בחרדה, לטיפול בהתוויה אחרת כגון בעיות קשב וריכוז (לעיתים טיפול תרופתי "קלאסי" בבעיות קשב וריכוז עשוי להחמיר הופעת חרדות אצל מטופלים מסוימים וגם זו אינדיקציה להוספת / החלפת טיפול תרופתי).
בטיפול בילדים המבוגר יהיה זה שיזהה את הצורך הראשוני בטיפול. לרוב יהיה זה אחד ההורים או שניהם, לעיתים הצורך יעלה מהמסגרת החינוכית ע"י אנשי צוות – גננת, יועצת, מחנכת ועוד. בטיפול בקטינים ההורים הינם חלק בלתי נפרד מהטיפול. ההורים הם אלה איתם ייפגש המטפל לראשונה ויתנו את הרקע המלא על הילד.
הפגישה הראשונה – פגישת האינטייק – מתקיימת ללא נוכחות הילד, על מנת שיהיה שיח פתוח בין המטפל להורים. חשוב ששני ההורים יהיו נוכחים בפגישה כי לכל אחד מהם קשר ייחודי עם הילד ונקודת מבט שיכולה לתרום למידע שנדרש למטפל לקבל.
במידה ויש הורים גרושים ואין פתיחות של השיח בנוכחות שני ההורים, חשוב לידע את המטפל מראש ואז יתואמו 2 פגישות היכרות נפרדות, אחת לכל הורה.
חשוב להבין שככל שהמידע הראשוני על הילד יהיה רחב, מלא ומדויק יותר, כך ייטיב המטפל לכוון ולהתאים את הטיפול לילד. בפגישה השניה יפגוש המטפל את הילד לפגישת היכרות.
אצל ילדים, ההיכרות צפויה להימשך יותר ממפגש יחיד, כל ילד והקצב שלו. לכן הטיפול הוא ממושך לעיתים והוא לא "אינסטנט". בטיפול יכולים להיות משולבים משחקים שונים, חומרי יצירה, קלפים, ספרים ועוד, כל מה שיכול לסייע לילד להביע את עצמו, לבטא את החששות שלו ולקבל כלים לממש את הכלים אותם הוא רוכש במהלך הטיפול.
השינוי שיחול, לא תמיד יראה מייד, זהו תהליך, וחשוב לבצע תיאום ציפיות הן עם הילד והן עם ההורים לגבי אופי הטיפול, משכו ועוד. זו גם הסיבה שלאורך תהליך הטיפול, יהיו מפגשים מיוחדים בהם יהיו ההורים בלבד, מפגשים אילו נקראים הדרכת הורים או ליווי הורי.
מטרת המפגשים הללו הינה עדכונים הדדיים של ההורים והמטפל, לשמוע על השפעת ההליך הטיפולי חיי היום יום של הילד וכן, במידת הצורך, מתן הנחיות להורים לגבי התנהגויות מסוימות שלהם כלפי הילד, של הילד כלפי ההורים / האחים / החברים ועוד. לעיתים, ועפ"י צורך, יבקש המטפל הסכמתם של ההורים באמצעות חתימה על טופס "ויתור סודיות" המהווה רשות לשוחח ישירות עם הגור החינוכי (גננת/מחנכת/יועצת) על מנת לשמוע / לעדכן על התהליך של המטופל.
המפגש הראשון בתהליך הטיפולי נקרא פגישת אינטייק\אבחון. זוהי פגישת היכרות והיא עורכת כ45-60 דקות, בפגישה זו מכירים המטפל והמטופל, ועוברים באריכות על עברו של המטופל ועל מצבו כיום, על אירועים משמעותיים במהלך חייו של המטופל ומגדירים את הסיבה בגינה פנה לטיפול. לעיתים פגישה זו לאחר מכן מתחילים בסדרת המפגשים אילו אורכים 30-50 דקות בממוצע (עפ"י שיקולים שונים) במידה והמטופל הינו קטין, פגישת ההיכרות הראשונה הינה עם ההורים ורק לאחר מכן פגישות עם הילד.
הטיפול יכול להתקיים באופן פרונטלי במרפאה, או בטיפולי און ליין.
בטיפול נפשי / רגשי אנו ממליצים תמיד ליצור קשר גם אם לא בטוחים. לעיתים, שיחה ראשונית עם איש מקצוע, הכוונה וייעוץ עשויים לסייע בהחלטה על פניה לטיפול ולסוג הטיפול שיכול להתאים. כמובן שההמלצה היא לפנות לפני התפרצות חריפה של הבעיה, לאחר שהבעיה מתקבעת, הדרך לשיפור מתארכת מאוד, ולכן הגעה מוקדמת עשויה לפתור יותר במהירות את הבעיה.
האמור לעיל נכון לכל טיפול בקטינים ולא רק לטיפול בתחום החרדה.
