אמנוריאה (אל-וסת) מופיעה בכ-66% – 84% מהנשים עם אנורקסיה נרבוזה, ובכ-7% – 40% מהמטופלות עם בולימיה נרבוזה. כמו כן נמצא כי 77% מתת-הקבוצה של חולות בולימיה נרבוזה שהייתה להן היסטוריה של אנורקסיה נרבוזה דיווחו על אמנוריאה.

המנבאים החזקים ביותר לאמנוריאה כוללים BMI :נמוך, צריכת קלוריות נמוכה, ורמה גבוהה של פעילות גופנית.

אחד הגורמים לאמנוריאה בנערות ונשים עם הפרעות אכילה הוא תסמונת השחלות הפוליציסטיות. מטופלות רבות עם התסמונת סובלות מבולימיה והפרעות אכילה אחרות,  ונמצא מתאם בין בולימיה לשחלות פוליציסטיות. שחלות פוליציסטיות ידועות כקשורות לסיבוכי פוריות שונים. ההפרעה בווסת נובעת בדרך כלל ממיעוט או העדר ביוץ, ועל רקע זה אי הפריון.

לכ-17% מהנשים עם בעיות פוריות שפנו לטיפול יש היסטוריה של הפרעות אכילה.  אצל נשים עם אנורקסיה נרבוזה נמצא כי יש ירידה של 30% בפוריות (יכולת כניסה להריון) בהשוואה לאוכלוסייה ללא אנורקסיה נרבוזה. בנוסף בקבוצה זו קיים סיכוי מוגבר להפלה ביחס לקבוצה ללא הפרעת אכילה.

איך הפרעת אכילה משפיעה על הסיכוי להריון תקין?

מחקר מצא שכיחות גבוהה יותר של הפלות יזומות ולא יזומות בקרב נשים שאובחנו עם הפרעות אכילה

לנשים עם הפרעות אכילה סבירות גבוהה יותר להיות ללא ילדים, בהשוואה לנשים אחרות באותו גיל. הסבירות להפלה לא יזומה גבוהה פי יותר משלושה בקרב הסובלות מהפרעת אכילה בולמוסית והסבירות להפלה יזומה כמעט כפולה בקרב בולימיות, בהשוואה לנשים אחרות. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת International Journal of Eating Disorders.

המחקר, שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת הלסינקי והמכון הלאומי לרווחה ובריאות בפינלנד, בחן את בריאות הרבייה של 2,257 נשים שטופלו במרכז להפרעות אכילה בבית החולים של האוניברסיטה במשך 15 שנים, בהשוואה לקבוצת ביקורת. קבוצת הביקורת הורכבה מיותר מ-9,000 נשים ללא הפרעות אכילה, באותו גיל ומאותו אזור מגורים של הנשים עם הפרעות האכילה.

כשהשוו בין שתי הקבוצות, החוקרים מצאו כי לנשים עם הפרעות אכילה סבירות גבוהה יותר ב-86% להיות ללא לילדים בהשוואה לנשים אחרות בקבוצת הגיל שלהן. גם שיעורי ההריונות וגם שיעורי הלידה היו נמוכים יותר בקרב נשים עם הפרעות אכילה בהשוואה לקבוצת הביקורת.

מגמה זו הייתה בולטת במיוחד בחולות אנורקסיה. בקבוצה זו מספר ההריונות היה נמוך מחצי מזה של קבוצת הביקורת.

עוד מצאו החוקרים כי הסבירות להפלה לא יזומה הייתה גבוהה פי יותר משלושה בקרב הסובלות מהפרעת אכילה בולמוסית והסבירות להפלה יזומה הייתה כמעט כפולה בקרב בולימיות.

המחקר לא מספק הסבר לבעיות הרבייה שנצפו בנשים שסבלו מהפרעות אכילה. אבל בהתבסס על מחקרים קודמים, נראה הגיוני שהפרעות האכילה תורמות לבעיות.

גם השמנה וגם תת משקל קשורים לסיכון מוגבר לבעיות פוריות ולהריונות לא תקינים. מחקרים קודמים כבר מצאו כי נשים עם הפרעות אכילה עשויות להיתקל בקושי להרות ושהסבירות שהן יזדקקו לטיפולי הפריה כפולה.

בנוסף, הפרעות אכילה מערבות פעמים רבות אי סדירות של המחזור החודשי או העדר וסת, מה שעשוי להוביל להזנחת אמצעי המניעה ולכן גם להריונות לא רצויים. גם מחקרים קודמים מצאו כי לנשים עם הפרעות אכילה סיכון מוגבר להריונות בלתי מתוכננים והפלות יזומות.

ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות של טיפול בהפרעות אכילה ואת החשיבות של פניה לייעוץ פוריות ומעקב אחר נשים עם הפרעות אכילה מסוגים שונים.

Int J Eat Disord 1 SEP 2013