fbpx

054-4794444

רקע ונתונים על הפרעות אכילה

טיפול בהפרעות אכילה

רקע:

הפרעות אכילה גורמות לנזקים גופניים משמעותיים, בחלק מהמקרים נזקים קצרי טווח ובחלק ארוכי טווח הנזקים מסכנים את בריאות האדם ולעיתים יכולים להיות מסכני חיים.

ההפרעות הללו נחשבות להפרעות של הילדות וההתבגרות בעיקר, ופחות של בוגרים ובוגרות.

התקשורת והרשתות החברתיות מציפות את המידע והתמונות של המקרים הקשים והקיצוניים של הפרעות האכילה (לדוגמא: המצב של הדוגמנית שלעבר קרין באומן המתמודדת עם אנורקסיה קיצונית), באמצעות תמונות מרתיעות, איומים על נזקים חמורים, מוות ועוד.

יחד עם זאת, אחוז נכבד מהחולים אינם נמצאים בקבוצות קיצון אלו, אלא מסתובבים בינינו ללא סימני היכר חיצוניים, נראים נורמטיביים לחלוטין ולרוב לא יעוררו כל חשד. אך בפועל עשויים לסבול מהפרעת אכילה מבלי שלמעשה עברו אבחון מסודר, ללא טיפול וללא מערכת תמיכה מתאימה.

זו קבוצת האנשים, אשר ללא טיפול מסודר ומתאים, עלולה בחלקה להתדרדר לאותם מצבי קיצון.

בנוסף, קיימת סטיגמה ודעות קדומות על אנשים אשר מאובחנים עם הפרעות אכילה, אשר רובן ככולן נובעות מחוסר ידע והבנה במחלה, הגורמים לה והמשמעויות עבור המטופלים. דעות אלה וההשפעות החברתיות שלהן, גורמות לרבים מהאנשים לא להודות בבעיה, להימנע מאבחנה ומטיפול ומסכנות עוד יותר את הלוקים בהן.

תרבות הפוטושופ והאינסטגרם, תעשיית האופנה והכוכבות המהירה שצומחת בשנים האחרונות מעודדות ומטפחות, את הפרעות האכילה בעיקר בקרב בני נוער, אשר שואפים לאידיאל שלמות ויופי שלא באמת יכול להתקיים במציאות וכן לכמיהה לפרסום קל ומהיר שיביא בעקבותיו עושר והצלחה ומותנה באופן ישיר ב"מראה הנכון"  שהוא המראה הרזה והחטוב.

כמוהם, גם תעשיית המזון המהיר, תרבות הצריכה והשפע, שעות עבודה משוגעות ועוד, גורמים גם הם ליציאה מאיזון תזונתי, ריבוי פיתויים זמינים ולא יקרים ועידוד להפרעות אכילה.

אחרונה וחביבה היא הקורונה, אשר נכנסה לחיינו בשנתיים האחרונות והעצימה משמעותית את נושא הפרעות האכילה בקרב כלל האוכלוסיה. אמנם, גם המודעות לנושא, פתיחות השיח והבנת הצורך בטיפול עלו, אך עדיין מרבית האנשים אינם מגיעים כלל לכדי אבחנה וטיפול.

היקף התופעה בישראל - נתונים:

נכון להיום (המידע מתייחס לנתונים טרום הקורונה) ישנם כ – 900,000 ישראלים (10% האוכלוסייה) בישראל נשים וגברים, אשר יש להם הפרעות אכילה ברמה מסוימת. ' זהו אומדן שמבוסס על מסד נתונים מקופות החולים שבו יש את כמות המבוטחים להם יש את האבחנות הרפואיות למחלה הזאת, המאובחנת רשמית רק על ידי פסיכיאטר.

כיום, רק כ 10% מהחולים מאובחנים, רובם לא מגיעים בכלל לפגישה עם פסיכיאטר לצורך אבחון. גם אלה שכבר מגיעים ומאובחנים לא מטופלים כראוי מכיוון שקיים היצע שירות ציבורי נמוך ביותר (כשנה המתנה), הן בבתי חולים והן בקהילה, ומתמקד בעיקר בטיפול במקרים הקיצוניים של המחלה.

המגזר הציבורי נכשל במתן פתרונות לאוכלוסייה זו. גם המגזר הפרטי אינו מציע מענה הולם ומעטים המרכזים אשר נותנים שירות ממוקד לבעיה זו.

התמודדות:

הפרעות אכילה הן קבוצת הפרעות מגוונת מאוד מבחינת גיל הופעת ההפרעה, משך ההפרעה ומהלכה, מבחינת הסיכונים הכרוכים בכל הפרעה ומבחינת התגובה לטיפול והפרוגנוזה.

ישנן הפרעות כמו פיקה, שבהן יש סיכוי טוב להצליח בטיפול אם ההפרעה מטופלת בגיל הילדות, אך אם ההפרעה אינה מטופלת היא עלולה להפוך לכרונית וללוות את האדם למשך כל חייו.

ישנן לעומת זאת, הפרעות שאופיין כרוני וממושך מלכתחילה, כמו בולמיה ואנורקסיה.  אופי הטיפול באנשים עם הפרעות אלה הוא רב מערכתי הכולל צוות טיפול נפשי וצוות רפואי, ולעיתים מחייב אשפוז ביחידה רפואית ייעודית. הפרעות אלה דורשות משאבי התמודדות גדולים ומתמשכים הן מהאדם עצמו והן ומהצוות המטפל. בחלק מההפרעות קיימת ברקע סכנת מוות מוחשית (אנורקסיה, בולמיה, דיאבולמיה).

תרפיה במוזיקה

במהלך השנים האחרונות, ניכרה תנודה משמעותית לכיוון של פתיחות והכרה גוברת בנושאים הקשורים לבריאות הנפש. בעבר, המונחים "חרדה" ו"דיכאון" היו מוזנחים או מוזלזלים על ידי

×
דילוג לתוכן