הפרעות אכילה בקרב בני נוער
מחקרים הוכיחו זה מכבר כי קיימים מספר גורמי סיכון התורמים להתפתחות של הפרעות אכילה, וביניהם: גורמים נפשיים, גורמים ביולוגיים וכימיים, וכן גורמים תרבותיים.
ידוע כי קיימת קורלציה בין דימוי הגוף הרזה שמוצג בפרסומות, ובין פגיעה בדימוי הגוף של האנשים הצופים בהן, אשר מביאה לעתים קרובות להיווצרות הרגלי אכילה הרסניים ומסכני חיים.
בנוסף, התרחבות השימוש בפוטושופ לצורך יצירת אידיאל יופי בלתי אפשרי ופרופורציות גוף "מושלמות" שאינן מתקיימות במציאות, עודדו צעירות וצעירים רבים לרדוף אחרי חלום בלתי ניתן להשגה שלמטרתו ננקטים צעדים קיצוניים המתאפיינים בהפרעות אכילה.
בהקשר זה חשוב לציין כי לאנשים הסובלים מהפרעות אכילה, נשקפת לא רק סכנה הכרוכה בירידה קיצונית במשקל הגוף ופגיעה כלל מערכתית כתוצאה מכך – אלא אף סכנת מוות.
מעבר לכך, נועד גם "חוק הדוגמניות" להגן על בריאותם של הדוגמניות והדוגמנים עצמם מפני הסטנדרטים הבלתי אפשריים לרזון בתעשיית האופנה והדוגמנות, ולצמצם השפעה על בני הנוער הצופים בהם.
גיל ההתבגרות והפרעות אכילה
בבחינת הקשר בין הפרעות אכילה וגיל ההתבגרות, ראשית, השכיחות הגבוהה ביותר של ההפרעות קיימת בקרב נערות בגיל ההתבגרות והבגרות המוקדמת. כמו כן, בספרות המקצועית קיימות עדויות רבות, הקושרות בין הפרעות אלו וגיל ההתבגרות, בהתייחס למגוון גורמים וסיבות.
המתבגרים חווים "משבר זהות" במסגרת ביסוס זהותם האישית בגיל ההתבגרות. בהתאם לכך, בשל תופעת הדיכאון, האופיינית לתקופה זו, עלולות מתבגרות לחפש אחר ייחודיות ואטרקטיביות, באמצעות שליטה על משקל גופן.
גורם נוסף, המקשה על ביסוס זהות המתבגרות, הוא האידיאל החברתי של דמות האישה, שבבסיסו מודל היופי המעוות, מראה כחוש, כמראה נערה טרם התבגרותה, כפי שתואר להלן. בניסיון להשיג מראה זה, יש השולטות על משקל גופן עד לכדי התפתחותה של הפרעת אכילה.
מחקר, המדגים תופעה זו, מצא, כי קיים קשר בין משטר ההרעבה, שנוקטות חולות אנורקסיה, לבין נטייתן לחשיפת רגשות כעס כלפי תהליך ההתבגרות.
בהתמקד באידיאל החברתי, מודל מרכזי להסבר התופעה של הפרעות אכילה, והעלייה בשכיחותה, הוא המודל החברתי-תרבותי. לפי מודל זה, למסרים ולנורמות החברתיים ובהם, המעמד המהותי של משקל והופעה חיצונית, כמדד להצלחה ולהערכה עצמית, יש חשיבות בהתפתחות הפרעות אכילה.
נשים ובפרט, מתבגרות, מפתחות מנהגי אכילה לא בריאים, בהתאם לנורמות אלו. הנורמות באות לידי ביטוי במסגרת המשפחתית, חברתית, לימודית ותעסוקתית . יתר על כן, הפחד ממבנה גוף שמן, עלול להתבטא ברגשות ובהתנהגויות קיצוניות עד כדי אכילה פתולוגיות.
כיום מקובל להניח כי אחד מהגורמים המשמעותיים ביותר להתפתחות חלק מהפרעות האכילה (בעיקר אלו המתפתחות בגילאי הנעורים) היא המדיה החברתית אשר מעבירה לכלל האוכלוסייה ולאוכלוסיית הנוער בפרט מסרים בנוגע למראה ולדימוי הגוף.
מחקר אורך, שנערך בארצות הברית, מדגים את המודל הנ"ל בקרב אלף מתבגרות, בנות 12–15. ממצאי המחקר, מצביעים על כך, כי עיסוק במראה חיצוני ובמשקל גוף, בלוויית סוגים שונים של לחצים חברתיים (למשל לעמידה באידיאל של דמות האישה), קשורים בתסמינים של הפרעות אכילה
מה זה באדי פוזיטיב (Body Positive)?
באדי פוזיטיב הינה תנועה חברתית אשר שמה לעצמה כמטרה לקדם דימוי גוף חיובי ובריא באוכלוסיה הכללית – ברחבי העולם.
מגמה זו שואפת לאתגר את סטנדרט היופי המעוות שהפך כה מקובל בעולם המודרני ובתקשורת, ולהחליף את המרדף אחר "הגוף המושלם" בהלך רוח של קבלה עצמית ואהבה עצמית ללא תנאי, ללא תלות במשקל הגוף, צורתו ומראהו.
התנועה מאמינה שעל ידי שינוי הפרדיגמה המגדירה מהו יופי, ניתן יהיה למגר תופעות חברתיות מזיקות כמו התפתחות של הפרעות אכילה והפרעה בדימוי הגוף, ולקדם במקומן דיון מפרה ביכולות ולא רק בריאות.
מהו חוק הדוגמניות?
"חוק הדוגמניות", "חוק הפוטושופ" או בשמו המלא: "חוק הגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות, התשע"ב – 2012", נכנס לתוקפו בשנת 2013.
חוק זה נועד להגביל את הסטנדרטים המחמירים של רזון אליהם נדרשו דוגמניות בתעשיית האופנה בישראל ובעולם לפני כן, ולחולל מהפכה של ממש באופן שבו מציגה תעשיית היופי והדוגמנות את אידאל היופי העכשווי.
לאור ההשפעה מרחיקת הלכת שנודעה לחשיפה לסטנדרטים קיצוניים של רזון במדיה, מהות החוק היתה לצמצם את הפוטנציאל להתפתחות של הפרעות אכילה ודימוי גוף מעוות בקרב נערות ונשים צעירות, וכן לשמחרו על בריאותם של הדוגמניות והדוגמנים העוסקים בתחום.
חוק זה בא להגדיר את משקל המינימום הדרוש לעיסוק בדוגמנות, במטרה למנוע שימוש בדוגמניות רזות מדי.
מהות החוק, כאמור, היא למנוע עידוד של הפרעות אכילה בקרב צעירים ובני נוער, המושפעים מאידיאל הרזון המעוות והמטעה המועבר בתקשורת.
החוק מגדיר איסור על העסקה של דוגמניות ודוגמנים אשר נמצאים בתת משקל, כלומר, דוגמניות שמדד מסת הגוף שלהן (BMI) נמוך מ – 18.5 במידה והן מעל גיל 18.
לשם כך, ידרשו הדוגמנים להציג למפרסמים שמעסיקים אותן אישור מרופא אשר מעיד על כך שבשלושת החודשים שקדמו לקמפיין היו במשקל תקין.
התיקון הנוסף שמציג חוק זה, קובע שבמידה ויבוצע שימוש בתוכנות עריכה גרפיות כדוגמת פוטושופ, לטובת הצרת היקפים של דוגמנים ודוגמניות בפרסומות, חובה יהיה לציין זאת באופן מפורש בפרסומת, באמצעות כיתוב בולט.
החוק אמנם חוקק בישראל, אך הוגדר כתקף גם לפרסומות שצולמו בחו"ל עם דוגמנים מחו"ל, ומשודרות בישראל.
